המסלול הדמוקרטי- אלטרנטיבה חינוכית בבאר-שבע
הורים רבים מרגישים שילדיהם שקופים בעיני המערכת, אשר מתמקדת בעיקר בהישגים לימודיים. כתוצאה מכך הילדים פשוט לא נהנים להגיע לבית הספר. אפשר גם אחרת.
במהלך 12 שנות הלימוד, הילדים שלנו צריכים להתפתח בכל כך הרבה מובנים- רגשי, נפשי, פיזי, חברתי וגם לימודי. למה להגביל אותם רק לתחום הלימודי?
החינוך הדמוקרטי יוצר בסיס התפתחותי בכל התחומים, כזה שמשאיר את התשוקה והרצון להתפתח בוערים בלב!
5 שאלות שאתם
צריכים לשאול את עצמכם
01
האם ילדי אוהב ללכת בבוקר לבית הספר?
02
האם ילדתי חוזרת עם חוויות מרגשות או משמחות? וכשקורות לה חוויות מרגשות בבית היא מחכה לספר אותן למורה ולחברים?
03
האם הילד חוזר מבית הספר מאושר, או שיש לו התפרצויות כעס או בכי?
04
האם העדכונים שאתם מקבלים מהצוות, כוללים בעיקר מידע על ההתקדמות בלמידה, דרישות לשיעורי בית והכל מזכיר לכם את חוויית בית הספר שלכם לפני כמה עשורים?
05
האם אתם מרגישים שרואים את הילדים שלכם, או שהם שקופים?
חינוך דמוקרטי- ייחודי באמת
המסלול לחינוך דמוקרטי הוא ייחודי מסוגו בבאר שבע!
התפיסה המערכתית כולה שונה מכל בית ספר שהכרתם, כדי לאפשר לילדים להתפתח ולצמוח, תוך פיתוח יכולות עצמאות ומנהיגות שנחוצות למאה ה-21!
-
תכנית לימודים מגוונת מותאמת אישית לכל ילד | הכוללת מקצועות וחוגים כגון: אנגלית, מחשבים, חקלאות, תיאטרון, אומנות, נגרות, נגינה ועוד. זאת, על מנת לחשוף את הילדים לכמה שיותר תחומים וכן לאפשר לכל אחד לפתח את החוזקות שלו ולהעצים אותו דרך העצמת הכישורים הטבעיים שלו.
-
למידת מקצועות ליבה בקצב אישי | אין לחץ לעמוד בקצב שנקבע מלמעלה, כל ילד מתקדם באופן עצמאי- לא מתעכב או נלחץ בגלל ילדים אחרים
-
יום חוץ אחת לשבוע | למידה שכולה מחוץ לכיתות הלימוד, בגן צמחי ארץ ישראל שבשטח בית הספר.
-
למידה בפיקוח של משרד החינוך | לצד ההתפתחות הנוספת, המסלול נדרש לעמוד בדרישות משרד החינוך לכל גיל ועל מנת לסיים את בית הספר היסודי תוך עמידה בכל היעדים.
-
הזנה במחיר שנתי מוזל | במסגרת יוח"א אמירים תל"י.
-
מעורבות הורים | בתכנים הנלמדים, במערכת, בחקיקת חוקי המסלול וביוזמות שונות- אנחנו יודעים שההורים הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות הילדים ולכן העבודה במסלול היא בשיתוף פעולה מלא.
-
פיתוח מנהיגות, אחריות חברתית הובלה ועצמאות | באמצעות זמן שבועי של ועדות משמעת, בהן הילדים הם השופטים (בהנחיית מבוגר ובתורנות, כך שכל ילד יזכה להיות גם בצד השופט), ושימוש קבוע בתבניות גישור, הילדים לומדים לשוחח על הבעיות שלהם, הרגשות ולהציע פתרונות שמקובלים על שני הצדדים.
-
חיזוק תחושת חיבור למסגרת ולמבוגרים | שיחות תכופות עם החונכת לכל ילד באופן אישי, כדי לחזק את תחושת החיבור שלו למסלול, את היחסים עם המבוגרים שמלווים אותו בתהליכים השונים וכדי לוודא שאף אחד לא נשאר שקוף.
-
דגש על יצירה, קהילה וסביבה | כדי לאפשר להם להיות תורמים וניתרמים, לקחת אחריות אישית, ללמוד מנהיגות ושיתוף פעולה.
-
וכל זה בשכר לימוד ציבורי!!!! עיריית באר-שבע שמה לה למטרה להנגיש את החינוך הדמוקרטי לכל שכבות האוכלוסייה, על מנת לאפשר לילדים בכל מצב סוציואקונומי להנות ממנו!
המסלול הדמוקרטי בבאר-שבע
המקום המושלם לילדך!
המסלול הדמוקרטי בבאר- שבע הוקם לאחר חלום ויוזמה של קבוצת הורים שחיפשה בית ספר שילדינו ילכו אליו בשמחה וילמדו בהנאה ומתוך בחירה.
כזה שבו המבוגרים והילדים מכבדים זה את זה, ומעורבות ההורים והקהילה היא חלק בלתי נפרד ממנו. פתרון הקונפליקטים וההכרעות לגבי חיי בית הספר מתנהלים באמצעות הוועדות השונות: כמו פרלמנט הורים וילדים, תכנון אירועים משותף וועדת משמעת.
תדמיינו מקום שבו התלמידים אחראיים על חקיקת החוקים ואכיפתם, והכל מתוך כבוד לזולת ולסביבה. יותר מזה- הם אחראיים על המערכת שלהם ועל ביצוע המשימות, מתוך גילוי אחריות אישית ללמידה.
המסלול שנפתח בתשפ"א בבית ספר אמירים תל"י (ליד האוניברסיטה), הוא מוכר ורשמי- עומד בפיקוח משרד החינוך הן מבחינת תשלומי ההורים והן מבחינת התכנים. בניית המסלול מונחית על ידי המכון לחינוך דמוקרטי והוא נבנה על-ידי צוות הקמה שכולל הורים, אנשי חינוך וכל מי שמעוניין לקחת חלק בדבר המופלא הזה.
הצטרפו להצלחה הארצית!
מערכת שעות תשפ"ב
זו המערכת שהתלמידים שלנו יכולים לבחור ממנה השנה. אחרי תקופת טעימות הם בחרו למחצית הראשונה, ואחרי מחצית של ניסיון "בשטח" הם ערכו שינויים למחצית השנייה.
אחרי הבחירה הם מתחייבים למערכת ולדרישות השיעורים השונים.
-
כל בוקר נפתח במפגש בוקר של קבוצת החונכות. השנה כל קבוצה מונה כ-15 ילדים.
-
ימי רביעי הם ימי חוץ קבועים- למידה בגן צמחי ארץ ישראל. הנושאים משתנים לאורך השנה.
-
בבית הספר ישנו יום חינוך ארוך- בימי ראשון וחמישי- הלימודים הם עד 13:30, בימי שני, שלישי ורביעי הלימודים הם עד 14:30.
-
יש אפשרות לצהרון של כיוונים.
שאלות נפוצות
אנחנו יודעים שמדובר בחינוך שונה ממה שהתרגלנו
.אז איגדנו את השאלות והתשובות הנפוצות ביותר שנתקלנו בהן לשימושכם
-
איך תלמיד בכיתה א' בוחר לעצמו את המערכת?זה מדהים לראות כמה יכולות יש בילדים שלנו להוביל, אם אנחנו משחררים להם את המושכות. וגם תופתעו לגלות כמה אחריות אישית יש להם כבר בגיל 6! בתחילת השנה התלמידים נחשפים אצלנו באופן מסודר לשיעורים הצפויים. כעבור מספר שבועות, מתחילה בחירת המערכת. להורים ולתלמידים מוצגת המערכת המלאה. היא נראית קצת כמו באקדמיה- לחלק מהשעות והימים יש מספר אפשרויות בחירה. מה לא נתון לבחירה? יום חוץ שהוא יום כלל מסלולי שכולם נמצאים ביחד בגן צמחי ארץ ישראל שבבית הספר, מפגש בוקר ומפגש צהריים. שאר השיעורים (כן כן- גם חשבון ושפה!)- נתונים לבחירת התלמידים. אתם בטח אומרים לעצמכם: "אז הבת שלי תבחר כל היום לצייר ולשחק". עכשיו נגלה לכם- כשניתנת לתלמידים הבחירה- הם בוחרים גם ללמוד! וכאשר הם עושים את זה בזמן המתאים להם- זה קורה בקלות ובמהירות. כשלמידה קורית מתוך סקרנות, עם עידוד וכיף- הילדים נהנים ממנה ורוצים עוד!
-
שמעתי שבבית הספר הדמוקרטי לא לומדיםאיך הייתם מגדירים למידה? התקדמות בחוברת בקצב רצחני? השלמת חומרים בבית אחה"צ אם הילד לא עומד בקצב הנדרש כדי להיות "כמו כולם"? אם כן- אז אצלנו לא לומדים. אצלנו ההתקדמות היא בכמה מישורים במקביל וממוקדת בצרכים של הילדים ובקצב האישי של כל אחד ואחת מהם. יש למידה בחוברות, לילדים שזה מתאים להם. מעבר לזה, אפשר לקרוא גם באמצעות קריאת סיפור בשיעור ספרות, ולקרוא הוראות להכנת יצירה. כתיבה אפשר לתרגל בחוברת, אבל אפשר גם לכתוב מעקב אחר הצמחים בגינה, או באמצעות כתיבה של מחזה לשיעור תיאטרון. לומדים לפתור בעיות באמצעות וועדות משמעת ותהליכי גישור, ולומדים לשכנע באמצעות איסוף חתימות להצעת חוק. הילדים אצלנו לומדים שמורה היא לא דמות מאיימת שיש לציית לה, אלא מדריכה שנועדה לעזור לי ולקדם אותי בתחומים שחשובים לי. השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם אם בבית הספר הנוכחי לומדים?
-
האם זה כמו בית ספר אקסטרני/ האם זה בעלות של בית ספר פרטי?מבחינה טכנית- זה כמו כל בית ספר ציבורי אחר בבאר שבע! לעירייה היה חשוב להנגיש את החינוך הדמוקרטי מלכתחילה לכל שכבות האוכלוסייה, ולכן אנחנו תחת סמל מוסר מוכר ורשמי, אין גביית תשלומים נוספים והכל תחת פיקוח של משרד החינוך.
-
האם לומדים פה את מקצועות הליבה?אנחנו מציעים את מקצועות הליבה במערכת בכל יום. בתחילת השנה לאחר תקופת טעימות- התלמידים בחרו את המערכת שלהם בעצמם, בשיתוף עם ההורים ובשיח עם החונכת. אנחנו יכולים להגיד לכם שמתוך 30 ילדים- רק שלושה השנה בחרו לא להיכנס בכלל לשיעורים של מקצועות הליבה, וכל אחד מהם ציין מראש באילו מועדים של מרחב הם יעבדו על חשבון ושפה. זה מתוך האחריות האישית שלהם! כמובן שאנחנו יודעים שהם ייחשפו לקריאה, כתיבה וחשבון בשיעורים אחרים ובמרחב, והצוות מלווה אותם בלמידה בדרכים מגוונות, דרך כל אבני הייסוד הנדרשות.
-
בית הספר לא בשכונה שלנו, איך מתמודדים עם הניתוק החברתי אחה"צ?למה לא להנות משני העולמות? קודם כל יכול להיות שיווצרו חברויות גם בשכונה שלכם במסלול. אבל גם אם לא- כדאי לחשוב מה לפני מה בסדר העדיפויות? קשרים מהשכונה מול קשרים בכל העיר וסיפוק בבית הספר?
-
חבל, אין לנו איך להביא אותה לשם כל יום...אז תיעזרו במערך ההסעות (בתשלום נפרד)
-
יש צהרון?יש צהרון של כיוונים בבית הספר
-
התנהלות רב גילאית טובה לילדים הקטנים, אבל איך היא לגדולים?"ההתנהלות בחינוך הדמוקרטי היא רב גילאית- נעה בין שילוב דו גילי לשילוב תלת גילי (תלתונים). יש לזה כמה יתרונות: 1.התלמיד יכול ללמוד בהתאם לרמתו הלימודית ולא בהתאם למצופה מגילו. 2. יותר הזדמנות להכיר חברים, כי נחשפים ליותר ילדים! 3. ילדים יכולים להתחבר לילדים שיותר דומים להם מבחינה רגשית. 4. כדי ללמוד הכי טוב- כדאי ללמד את החומר! ככל שמעורבים ושותפים לתהליכי למידה של ילדים אחרים גם לומדים את ה"חומר" טוב יותר וגם לומדים להכיר אסטרטגיות למידה שונות שיכולות לשרת אותנו בהמשך הדרך. 5. הביטחון של הגדולים, בכך שהם שולטים בחומר ויכולים ללמד, גדל ואז הם פתוחים יותר להמשיך ללמוד את אותו התחום. מעידים שהם אוהבים אותו יותר. 6. ברוב השיעורים הגיל לא באמת משנה! תיאטרון, ספרות, תנ"ך, ספורט, אומנות, חלילית, מחשבים, מחול, חקלאות ואנגלית- יכולים להתאים לכולם ביחד. 7. תחושת המשפחתיות והאכפתיות של ה"גדולים" כלפי ה"קטנים" מתחזקת כאשר יש יחסים קבועים ביניהם. יש יותר סבלנות ואהדה לצעירים, הירתמות לעזרה והמון דאגה ולקיחת אחריות. כל הילדים בשלב מסויים הופכים ל"אחים גדולים"!
-
זה נשמע אחלה אבל מה עם פערי הלימודים והתפיסה השונה כאשר הילד יגיע לגיל תיכון?קודם כל, הילדים הכי גדולים אצלנו הם רק בכיתה ב' השנה, אז יש להם קצת זמן עד התיכון. אבל בגדול- יש לנו שתי תשובות אפשריות:הראשונה היא שאנחנו שואפים לצמוח גם לחטיבת ביניים ולתיכון, כמו שקורה בבתי ספר דמוקרטיים בכל הארץ. הנושאים האלו כבר נידונו בעירייה ויש הסכמה טנטטיבית לגביהם. התשובה השנייה שלנו, היא שהמסגרת הדמוקרטית אמנם גמישה, והתלמידים לא מתרגלים לשבת שעה וחצי ולציית להוראות כדי להתקדם בקצב שצפוי מהם, אבל דווקא הגמישות הזו עוזרת להם להתרגל לשינויים מהר, לקחת אחריות אישית ולהתמודד עם אתגרים בצורה ממוקדת. ואנחנו גם יודעים שהכישורים החברתיים שהם למדו אצלנו, יעזרו להם להתחבר ולפנות לעזרה ממבוגרים וילדים כאחד. אנחנו מלמדים את הילדים אצלנו לסמוך על עצמם, להאמין ביכולותיהם ולדעת לסנגר על עצמם כאשר פונים לסיוע מבוגר.
-
איך אדע אם נשאר מקום בשבילנו?תלמידי כיתות א'- הרישום ייעשה באמצעות בחירה במסגרת חליפית ברישום העירייה, ושם סימון של המסלול הדמוקרטי. במקביל יש להירשם בטופס הפנימי שלנו בקישור הבא לצורך שמירת המקומות- https://forms.gle/rJvzzaAoB7i45G9J9 לכיתות ב-ג- הרישום ייעשה באמצעות קבלת תעודת מעבר מבית הספר שלכם והעברתה למזכירות אמירים תל"י עם בקשה להירשם למסלול הדמוקרטי. מספר המקומות מוגבל ביותר! בכל שכבת גיל יש כיתה אחת בלבד, שמונה עד 25 תלמידים. העדיפות היא לרצף חינוכי, בוגרי גן צמרת ואיחוד משפחות. כמו כן ישנה עדיפות לתושבי באר שבע על פני ילדי חוץ.
הורים מספרים
איך עזרתי לבת שלי ללכת בכיף לבית הספר, לבנות את הביטחון העצמי שלך, ולהגיע להישגים שהם לא רק לימודיים?
כשהיא הלכה לכיתה א הרגשתי שמישהו שם למעלה החליט לסיים ברגע אחד את הילדות שלה. שעות הלימוד האינטנסיביות בבת אחת, הישיבה הממושכת בכיתה, הדרישה לעמוד בקצב לימודים שהיה גדול עליה באותה תקופה, מקצועות הליבה בכמות האינטנסיבית ששיעממו אותה והדימוי העצמי שנשחק כתוצאה מכך.
היא הייתה חוזרת מבית הספר עייפה ועצבנית, היתה מתלוננת שאין לה כוח ללמוד ואין לה כוח לבית הספר, היא התחילה להגיד שהיא לא כל כך חכמה (לא משהו שהגיע מהבית ואני בטוחה שגם לא מהמורה), ובשעות הערב היה קשה לתקשר איתה.
אחרי ששללנו אצל הנוירולוג את האפשרות לבעיית קשב וריכוז, ואחרי הון שנשפך על הוראה מתקנת (בכיתה א!), ואחרי כל המתח שהיה בבית כתוצאה משיחות המוטיבציה האינסופיות שעשיתי לה בניסיון לסחוט ממנה השקעה בלימודים היא רק פיתחה יותר ויותר אנטגוניזם והחלטתי פשוט להניח למצב לזמן מה.
יום אחד המורה התקשרה ואמרה שהילדה נרדמה בכיתה. הילדה שלי, עם שמחת החיים והסקרנות, שמבחינתה כל רגע שלא נוצל כדי לרוץ, לצחוק, לרקוד, לחקור, הוא רגע מבוזבז. היא הילדה הזאת- נרדמה! וזה היה הרגע שהחלטתי שלא משנה במה זה יעלה לי אני מוציאה אותה מהמסגרת הפורמלית ולא משנה לאן. כי הזמן שלה יקר. ואני לא מוכנה שמסגרת שהיא נמצאת בה רוב שעות היום תשעמם אותה או תגרום לה לסבל.
בחנתי מספר מסגרות חלופיות ואני חייבת להגיד שכולן נשמעו לי מעניינות ומרגשות יותר מהקיימת. בסופו של דבר בחרתי בחינוך הדמוקרטי אחרי שחקרתי כל פיסת מידע אפשרית על הנושא. הניתוק מהחברים בשכונה, שינוי המסגרת והביורוקטיה הקלה שהייתי צריכה לעבור היו שווים את הנחת שיש לי עכשיו.
לקח חודשיים שלושה עד שהיא התרגלה סופית לבית הספר החדש והכירה את הילדים. היום היא מגיעה הביתה ופותחת ספר מיוזמתה כדי לקרוא, מדי פעם היא מוציאה חוברת ופותרת תרגילים, היא תמיד חוזרת שמחה, מלאת חוויות וסיפורים, במצב רוח טוב. היא פורחת חברתית, בטוחה בעצמה, יודעת מה היא רוצה ויודעת לנהל על זה משא ומתן!
הרווחתי ילדה נינוחה, שמחוברת לעצמה, שמרגישה שהיא מועילה וחיונית. הילדה שלי מאושרת שוב! ואני מרגישה שהמסגרת הדמוקרטית עושה שימוש טוב וראוי לזמן הרב שהילדים נמצאים בה.
התובנה שלי מהמסע הזה (ואני שמחה שהגעתי אליה יחסים מוקדם) היא ש-12 שנות לימוד אפשר להשלים בשנה וחצי אחרי הצבא, זה לבדו מראה שאין ערך לכל החלק הלימודי. לעומת זאת, אי אפשר להשלים זמן שלא נוצל כראוי לפיתוח כישורים חברתיים, ביטחון עצמי, מנהיגות ואפילו יזמות. ובעיקר- אי אפשר לתקן 12 שנה שבהן הילד השתעמם או סבל. ועל זה, אני מאמינה, מופקדת האחריות ההורית שלי.
ג'ני
אמא של מירון בת 7
